זיכרון

אמא שלי. אני אומרת את המילים האלה בליבי והעיניים מוצפות דמעות כאלה של געגוע ענק חור ששום דבר ואף אחד לא יכול למלא כי הוא בצורה ששמורה רק לאמא.

אני לא מאמינה ששוב אני נכנסת לזה לכתוב על עצמי מצד שני כבר אמרו את זה קודם לפני רק על עצמי לספר ידעתי ואם אני לא יודעת מי ידע?