היום יום הולדת לאמא
כלומר זה לא היום אבל הכי קרוב לזה שיהיה השנה,
אם היום היה ה 29 לפברואר זה היה ממש היום.
מיוחדת. גם בתאריך הלידה שבחרה או נבחר לה
תלוי איך מסתכלים על זה.
אמא שלי.
אני אומרת את המילים האלה בליבי והעיניים מוצפות דמעות
כאלה של געגוע ענק
חור ששום דבר ואף אחד לא יכול למלא
כי הוא בצורה ששמורה רק לאמא.
אמא שלי הייתה רב אומן של חיבורים בין אנשים.
לפעמים הייתי מדמה אותה לספיידרמן
מתוך ידיה החמות נשלחו על גבי חצים של מאור פנים
קורים של אהבה לכוון מי שהיא בחרה.
איש אישה, וילדים.
בעבודה שלה, בקיבוץ וללא ספק במשפחה
היא הייתה הסנטר שממנו נשלחים החוטים הכי זוהרים
חזקים ומלאי משמעות.
אמא שלי הייתה אמא אדמה.
כל כך בטוחה ודשנה
נותנת הרגשת ביטחון בלתי מעורערת
ומצמיחה מעצמה עוד רוך עוד נתינה עוד חיוך כזה שבא מהעומק שלה.
אמא שלי הייתה לביאה.
אוי לו למי שניסה לפגוע במי מילדיה
ומאוחר יותר נכדיה.
בלי לחשוב פעמיים וללא עידון היא הייתה נעמדת
להגן או לתקוף אם יש צורך.
אמא שלי ראתה את היש
או כפי שהיא אמרה אלפי פעמים
את החצי המלא של הכוס.
וכשהתרוקן עוד משהו היא בחרה למלא.
בנתינה למי שצריך
במשהו מתוק כתרופה אוניברסלית למחלות והכאבים כולם
בעוד חיבור ובעוד רגע שבו הלב מדבר
ושהסקרנות שלה משתוקקת לשמוע.
אמא שלי מצאה את אהבת חייה בגיל 19
ואיבדה אותו בחטף בגיל 38
היא לעולם לא הייתה בזוגיות נוספת עד מותה
והמשיכה להתגעגע ולאהוב אותו כל חייה.
אהבת חייה היה אבא שלי אורי
אמא שלי הייתה אופה ומבשלת לגדוד
בלי סימנים בולטים לעין.
לקראת שעת הארוחה היו צצים מאכלים
תבניות שהתחבאו בתנור, קערות וסירים
כאילו משום מקום הם הונחו על השולחן
והיה תמיד מספיק לכולם
לעיתים קרובות קצת יותר מדי.
אמא שלי אהבה לקנות.
לא כל כך היה משנה מה ולמי
זאת הייתה חווית הקניה עצמה שכל כך שימחה אותה.
אני חושבת שלאייל הבן שלי יש את התכונה הזאת ממנה בגדול.
את אחת מהסיגריות הראשונות שעישנתי
קיבלתי ממנה.
את הקודמות לקחתי מהחפיסה הירוקה
שהייתה מונחת על השיש.
מונטנה ארוכה. עשן בטעם מנטה.
הבוקר
אשל, אחד מ 18 נכדיה, שיתף בקבוצת המשפחה את השיר הזה שאלון עדר שר
והזכיר לי שהגעגוע לאשה הזאת
הוא של כולנו.
שיר לאמא // רן דרום
טוב געגועים
ששומרים אותך איתי
מהזמן המטשטש
מהדרך המייאש
אם אוכל להיות עצוב לרגע גם אהיה שמח
קול הגלים
מתקרבים אך נשברים
חלומות ללא מלים
ופניך אינם ברורים
פה בחוף המבטחים אפשר כמעט ולהגיע
אתה לא לבד, תראה כוכב קטן אחד
בו תישען מדי פעם כשמזדמן
ריח עוגות
של ידיים אוהבות
בימים ובלילות
וצריך קצת לחכות
אם אצליח באמת לזכור אולי אוכל לשכוח
חום חיבוקים
אחרונים ומנחמים
ושלא יקפא הלב
השמחה והכאב
אתה לא לבד, תראה כוכב קטן אחד
בו תישען, מדי פעם כשמזדמן
אתה לא לבד, תראה כוכב קטן נחמד
בו תבקר, לא בשביל להישאר.
